רכוש ויחסי ממון

רכוש ויחסי ממון

מהו איזון משאבים?

בנוגע לאיזון משאבים יש לעשות אבחנה בין זוגות שנישאו לפני 1.1.74 לבין זוגות שנישאו לאחר תאריך זה.

 

1. על זוגות שנישאו לפני 1.1.74 תחול "הלכת השיתוף".

 

הלכת השיתוף קובעת, כי כל הרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים של בני זוג, הוא משותף לשני בני הזוג, מתוקף המאמץ המשותף, כשאין חשיבות אם אחד מבני הזוג עבד והשני לא ואין חשיבות אם הרכוש שנצבר רשום על שם אחד מבני הזוג או על שם שניהם – המבחן יהיה מבחן המאמץ המשותף. 
אולם, ניתן לסתור חזקה זאת אם מוכחת כוונה של הצדדים להפרדת נכסים. על הפרדה שכזו ניתן ללמוד מאורח חייהם של בני הזוג ומהתנהגותם. על צד אשר הטוען להעדר שיתוף של הצד השני, נטל ההוכחה. 
אולם באין ראיה סותרת, המשתמעת מאורח חיי בני הזוג ומהתנהגותם כי חזקה עליהם שבני הזוג התכוונו  לשותפות מלאה ושוות זכויות.
מועד "איזון המשאבים" אצל בני זוג שחלה עליהם חזקת השיתוף, נתון להחלטת בית המשפט ואינו מותנה בפקיעת הנישואין.
 

2. על זוגות שנישאו לאחר 1.1.74 יחול "איזון המשאבים".

 

איזון המשאבים הוא הסדר המפורט בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 והוא יחול רק לגבי בני זוג אשר התחתנו לאחר ה-1.1.1974. 
חוק יחסי ממון קובע, כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין הינו רכוש משותף, אלא אם כן, קיים הסכם ממון הקובע אחרת.
הזכות לאיזון משאבים תקום, רק עם פקיעת הנישואין עקב גירושין, או עקב מותו של בן זוג, אלא אם כן נקבע בהסכם הממון אחרת.
 

 

מה כולל רכוש משותף?

 

רכוש משותף כולל את כל הרכוש אותו צברו בני הזוג במהלך חיי נישואיהם, לרבות: דירת מגורים, נכסי מקרקעין, מיטלטלין, תכולה וכו'.
הרכוש המשותף כולל גם זכויות פנסיוניות שנצברו על ידי אחד או שני בני הזוג, קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי חיים, כספים, חסכונות, מניות בחברה, אופציות, מוניטין עסקי, מלאי עסקי וכו'.
רכוש משותף כולל גם את כל החובות שיש לבני הזוג, למעט חובות אישיים שנוצרו ללא הסכמת וללא ידיעת הצד שני, או חובות שלא נוצרו בדרך רגילה.

 

מה לא נכלל ב"רכוש המשותף"?

 

רכוש שהיה לבני הזוג מלפני הנישואין, ירושות ומתנות מבני המשפחה, אשר לא נעשה בהם שימוש משותף, אינם נכללם בגדר הנכסים המתחלקים בין בני הזוג.
אולם, ניתן בהחלט לומר שבניגוד לעבר, הלכת השיתוף עשויה להתפרס אף על נכסים שנרכשו טרם הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, במיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בדירת המגורים של בני הזוג, מכיוון שדירת מגורים מסווגת כנכס משפחתי מובהק, כמות הראיות הנדרשת להוכחת חזקת שיתוף בה נמוכה, במיוחד נכון הדבר כאשר דירת המגורים היא הנכס העיקרי של בני הזוג.

 

 

מה לגבי זכויות פנסיוניות?

 

עבור זוגות רבים, זכויות פנסיוניות מהוות את אחד הנכסים הגדולים שלהם. 

הן לגבי פנסיה תקציבית והן לגבי פנסיה שאינה תקציבית נקבע בכלליות, שזכויות סוציאליות הנובעות מעבודת כל אחד מהצדדים במשך חיי הנישואין - פיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, או הפרשות לקופות גמל - הם חלק מהרכוש המשותף.
כל אחד מהצדדים זכאי למחצית זכויות הפנסיה והפיצויים ממקום עבודתו של בן/בת הזוג למשך התקופה מיום הנישואין ועד ליום הקרע בין הצדדים. 
 
באשר לכספים שנצברו וטרם גמלו כי אז הצד הזכאי יקבל את מחצית הסכומים שנצברו, רק יחד עם מימוש זכויות הצד אשר על שמו נצברו הזכויות.
 
הלכה זו חלה גם לגבי זוגות שנישאו לפני 1974.
 

 

האם ידוע/ה בציבור זכאי/ת לזכויות פנסיוניות שנצברו לבן/בת זוגה?

 

סוגיה כזו הונחה בפני בית המשפט העליון, כאשר אדם שינה את המוטבים בקרן הפנסיה שלו, כך שבמקום אשתו, הפנסיה תעבור לידועתו בציבור. בית המשפט קבע כי אם המנוח הודיע עוד בחייו לקרן הפנסיה על שינוי המוטב, הודעה זו היא שתקפה, וזכאותה של הידועה בציבור היא למלוא הפנסיה.

 

 

כיצד מתבצע "איזון המשאבים" ופירוק השיתוף?

 

לצורך חלוקת הרכוש המשותף נערך "איזון משאבים" שבמסגרתו נערכת חלוקה שווה של כל הנכסים, הזכויות והחובות שנצברו לבני הזוג מיום הנישואין עד ליום הקרע ביניהם.

הדרך הטובה ורצויה ביותר היא להגיע להסכם בעניין איזון המשאבים, אולם אם הצדדים לא מצליחים להגיע להסכם ביניהם, אזי בית המשפט מחליט אם לאשר את הפירוק ובאיזה אופן. 
במידה ובית המשפט הורה על פירוק שיתוף הוא יורה גם על דרך הפירוק: פירוק בעין, מכירה לצד ג', מכירה הכפופה לדיני קדימה ועוד.
כמו כן  במידה והורה בית המשפט על פירוק שיתוף, אזי בדרך כלל הוא יפקח ויאשר את הפירוק – למשל בדרך של מינוי כונס נכסים, מינוי שמאי, אישור חוזה מכירה וכו'.

 

 

למי הסמכות לדון בתביעה לפירוק שיתוף?

 

בנושאים הרכושיים ישנה סמכות מקבילה, הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני.
הערכאה בפנייה יתקיימו ההליכים המשפטיים, היא למעשה הערכאה אליה הוגשה תביעה ראשונה.
כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בתביעה רכושית, יש צורך לעמוד במספר תנאים משפטיים.
 

 

פירוק שיתוף בדירת המגורים:

 

לרוב, הנכס העיקרי של בני זוג הינו דירת המגורים המשותפת, אשר עשויה להיות רשומה על שם שניהם בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), או על שם אחד מבני הזוג בלבד.
כל אחד מבני הזוג, יכול לתבוע את חלקו בדירת הצדדים.

בית המשפט יכול, בנסיבות המתאימות, לעכב את ההוראה על פירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג, אם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל.

כמו כן אם ישנם קטינים בדירה, כי אז יש להבטיח את מדור הקטינים, עוד קודם לפירוק השיתוף בדירה ובית המשפט לא יורה על פירוק השיתוף, עד שהוא לא נוכח כי לקטינים נמצא הסדר מגורים חלופי.
 

האם אישה יכולה לדרוש להישאר בדירת הצדדים המשותפת ולא למכור אותה?

 

אישה אשר מקדימה את בעלה ומגישה תביעה לבית הדין הרבני יכולה להגיש "תביעה למדור ספציפי" – תביעה שיכולה להגיש אישה בלבד ולא גבר ורק בבית הדין הרבני ולא בבית משפט לענייני משפחה.
בתביעה זו אישה יכולה לטעון כי היא מעוניינת בשלום בית עם בעלה ושהיא הורגלה לחיות בדירת מגורים ראויה ולכן היא אינה צריכה לרדת ברמת החיים ולעבור לגור בדירה שכורה, שאינה עומדת בסטנדרט אליו הורגלה, טרם החל הליך הפירוד בין בני הזוג. 
תביעה זו למעשה מאפשרת לאישה למנוע או לעכב עד מאוד, את מכירת דירת הצדדים.
בית הדין ייעתר לתביעה זו באם הוא אכן ישתכנע כי אין עילה מוצדקת של הבעל לגירושין וכי הבעל עזב את דירת הצדדים ללא הצדק סביר.
 

מתי ניתן לתבוע "דמי שימוש ראויים"?

 

אם אחד מבני הזוג משתמש בנכס משותף לבדו וקיים חוסר שוויון בין הצדדים. כל אחד מהצדדים יכול לתבוע "דמי שימוש ראויים", מבן הזוג השני, וזאת במקרים בו בן הזוג השתמש במקרקעין באופן בלעדי ובאופן שמונע מבן הזוג השני להשתמש בו.
אולם במסגרת בתי המשפט ובתי הדין מתקבלות תוצאות שונות, אם התביעה מוגשת על ידי בעל, או על ידי האישה.
לפי הדין העברי, בעל חייב במזונות אשתו, כל עוד היא נשואה לו וחובה זו כוללת גם את חובת המדור – סיפוק קורת גג לאשתו. חובה דומה לא חלה על אישה כלפי בעלה. 
לפיכך כאשר גבר עוזב את דירת המגורים המשותפת, בעוד אשתו נותרת לגור בה – סיכוייו לקבל דמי שימוש ראויים מאשתו נמוכים למדי. לעומת זאת, אם האישה היא זו שעוזבת את הדירה, סיכוייה גבוהים מאוד לקבל דמי שימוש ראויים, העולים לכדי מחצית מדמי השכירות.