אבהות

זכותו של קטין לדעת מי הוריו

זכותו של קטין לדעת מי הוריו, הינה זכות הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לקטין זכות לדעת מניין הוא בא, מה מוצאו ומה הייחוס המשפחתי שלו.
כמו כן לעניין קביעת אבהות יש השלכות ממוניות, נפשיות, פסיכולוגיות ובריאותיות, בעניינים כגון:

א. ירושה.
ב. מזונות.
ג. הסדרי ראיה.
ד. נישואיו העתידים – כדי למנוע נישואי קרובים.
ה. אימוץ.
ו. ממזרות.
ז. אפוטרופסות

 

מתי מגישים תביעת אבהות?

כאשר גבר מתעלם מאבהותו, ומסרב להכיר בילד שנולד לאישה הטוענת שהוא האב, יש מקום להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת אבהות כנגד הגבר, על מנת להוכיח את אבהותו, ולחייבו במזונות הילד.
חשוב לציין, כי גם גבר יכול להגיש תביעת אבהות, שעה שהאם אינה מוכנה להכיר בו כאבי הילד. אם יוכח שהאב הוא אכן אבי הילד, יוכל האב לדרוש גם קיום הסדרי ראייה עם הילד.

תביעת אבהות יכול לפיכך להיות מוגשת על ידי הקטין, על ידי אחד מהוריו, או באמצעות אפוטרופוס שמינה בית משפט לקטין.

על-מנת לבצע רישום של אדם כאביו של ילד, יש לקבל פסק דין הצהרתי מבית המשפט לענייני משפחה.
 

כיצד מוכיחים אבהות?

 

הדרך הטובה ביותר להוכיח אבהות היא באמצעות ביצוע בדיקת רקמות. בבדיקה זו נבדק המטען הגנטי של הילד, אל מול המטען הגנטי של הגבר. בבדיקה זו ניתן לקבוע ברמת סבירות גבוהה ביותר, אם הגבר הוא אכן אבי הילד, או לא.

בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נחשבת בדיקת רקמות כבדיקה פולשנית, לכן לא ניתן לחייב נבדק לעבור את הבדיקה, ללא הסמכתו.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות פותחה בדיקה חדשה על ידי לקיחת דגימות רוק ושיער, בדיקה שאינה פולשנית וייתכן שבעקבות השימוש בה תשתנה תפיסת בית המשפט בנושא זה.

על פי חוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, נקבע כי בדיקות רקמות להוכחת הורות תבוצע רק על פי צו של בית משפט לענייני משפחה.

עד גיל שנה, אב לילד, שלא נשוי לאימו, יכול לרשום אותו כבנו במשרד הפנים, גם ללא צורך בבדיקת רקמות. לאחר גיל שנה, יש צורך בביצוע בדיקה.
 

סירוב לבצע בדיקת אבהות

ישנם מקרים בהם הגבר מתבקש לבצע בדיקת רקמות כדי לקבוע אם הוא אבי הילד, אך מסרב לבצעה. במקרים רבים ניתן לראות בעצם הסירוב עצמו כראיה כנגד המסרב. במקרים אלו מוסמכים ורשאים בתי המשפט ובתי הדין לראות בסירוב ראייה כנגדו וליתן פסק דין אשר מצהיר שהוא האב, אלא אם הגבר ינמק את סירובו לבדיקת הרקמות בנימוק סביר, או שיוכיח כי בתקופה הנדונה קיימה האישה יחסי מין עם גברים נוספים וקיים ספק סביר כי הוא האב.

במקרה בו הגבר מסרב לבצע בדיקת רקמות, בתי המשפט, במקרים רבים יקבעו ישיבת הוכחות לצורך שמיעת הוכחות אחרות לגבי האבהות הנטענת, כגון: תמונות, חוזים משותפים, חשבונות בנק משותפים ועדויות שונות.

 

באיזה מקרים ישנה בעיה בביצוע בדיקת רקמות? 

אם האישה הייתה יהודיה ונשואה בתקופה הנדונה, מבחינת הדין העברי עולה חשש כי הילד עלול  להיות ממזר. במקרה כזה בית המשפט יבדוק האם  ההחלטה לעבור בדיקה אבהות מועילה לילד, או גורמת לו לנזק?

ברוב המקרים בית המשפט לא יאשר לבצע בדיקת רקמות במצב שכזה. הפתרון שהוצע על ידי בית המשפט היה לדחות את בדיקת האבהות עד שהילד הופך לבגיר וכבגיר הוא יוכל להחליט בעצמו מה האינטרס שלו: האם לדעת מאיזה משפחה הוא בא, או להישאר בחוסר וודאות וכך לא יהפכוהו לממזר. 
עם זאת, בית המשפט קובע, כי במקרים חריגים, כן צריך להשאיר אפשרות לביהמ"ש להורות על בדיקה האבהות, גם במקרה בו מדובר באישה יהודיה ונשואה.