מזונות ילדים

מזונות ילדים

הדרך הטובה והרצויה ביותר להסדיר את נושא מזונות הילדים, היא בהסכמה של שני הצדדים לגבי גובה המזונות של ילדיהם. חתימה על הסכם מיטיבה בדרך כלל עם הצדדים ועם הילדים. אולם, ברוב המקרים לא מצליחים לצערי הצדדים להגיע להסכמה ולכן יש צורך בהגשת תביעה.

מומלץ עד מאוד שלא להגיש תביעה למזונות ללא קבלת ייעוץ משפטי וללא ליווי וייצוג של עורך דין.

 

למי הסמכות לדון בתביעת מזונות ילדים?

 

הסמכות לדון בתביעת מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני.
אולם, אין לבעל/לאב כל אפשרות להכריח את האישה, או את הילדים, לדון בשאלת מזונות הילדים דווקא בבית הדין הרבני. גם אם הבעל/האב הקדים את האישה בתביעתו לבית הדין הרבני,  כי אז האישה, או הילדים, אינם מנועים מלהגיש את תביעתם למזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה. מזונות ילדים יכולים להיות נדונים בבית הדין הרבני, אך ורק בהסכמת כל הצדדים. גם אם האישה הסכימה לדון בנושא מזונות הילדים בבית הדין הרבני אך הילדים לא היו צד לאותו דיון, הם יוכלו להגיש תביעה חדשה בבית המשפט לענייני משפחה, ולא יהיו מחויבים להתדיין בבית הדין הרבני.


בפועל, קיימים הבדלים רבים בישום כללים לפסיקת מזונות, כמפורט להלן, בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, שתוצאתם היא כי בית הדין הרבני נוטה לא אחת לפסוק סכומי מזונות ילדים הנמוכים מהסכומים הנפסקים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

 

למי הזכות לקבל מזונות?

 

כל ילד זכאי למזונות מהוריו. גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, גם אם אביו נשוי לאישה שאינה אימו, גם אם אביו לא רצה בו, גם אם אביו מעולם לא ידע על קיומו, הוא חב במזונותיו.
לא ניתן לכפות על אב לאהוב את ילדיו, להתראות עימם, או לחנך אותם, אלא רק לזון אותם.

 

על פי הדין האב חייב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 18. יחד עם זאת לבית המשפט לענייני משפחה זכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל 18 בתקופת לימודים, או במהלך שירות החובה בצה"ל / שירות לאומי, כמפורט להלן.

 

באופן עקרוני החבות היא רק על האב לזון את ילדיו, וחובה זו קיימת גם אם אין ידו משגת לזון אותם, גם אם אין לו הכנסות כלל, הוא מובטל, נכה, אסיר בכלא וגם אם אין לו אמצעים לקיים את צרכי מחייתו שלו. גם אם אב החליט להתפטר מעבודתו, על מנת לא לשלם מזונות ילדים, יחויב במזונותיהם בהתאם ל"פוטנציאל ההשתכרות" שלו, ועל סמך רכוש שיש על שמו. חבותו של אב לזון את ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו.

 

האם חייבת במזונות ילדיה רק מדין צדקה ורק אם באפשרותה להשתתף בעלות צרכיהם לאחר שסיפקה קודם את צרכיה.

 

הדין מבחין, בכל הנוגע לחיובו של האב לזון את ילדיו, בשלוש קבוצות של גילאי הילדים:

 

  1. עד גיל 6 – הילדים נקראים "קטני קטנים" והחיוב של האב במזונות הילדים הוא חיוב מוחלט מדין תורה. אב חייב לזון את ילדיו, גם אם יש להם מקורות הכנסה ורכוש.

  2. מגיל 6 ועד גיל 15 - חייב אדם לזון את ילדיו מכח תקנות חכמים ותקנות בית דין. החובה לזון את ילדיו בגילאים אלה הינה כדי מילוי כל צרכיהם החיוניים הכרחיים. חובה זו היא מעין חובה אבסולוטית. אמנם בצרכים ההכרחיים ממשיך האב לשאת לבדו, אולם, בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים. קיימת נטייה להטיל מעט יותר על האב, מהטעם שהאם מטפלת בילדים, ויש לכך, כמובן, גם ערך כלכלי.

  3. מגיל 15 – החובה לזון את הילדים היא מדין צדקה בלבד, שכן תיאורטית, הקטין יכול לעבוד לפרנסתו. אם לאם יש אמצעים לזון גם את הילדים, גם מחובתה לזון אותם.

 

על סמך מה נקבעים מזונות ילדים?

 

מזונות ילדים נקבעים על פי :

א. צרכיו של הילד.
ב. היכולת של הוריו – רמת ההשתכרות בפועל של האב והאם והרכוש שלהם.
ג. גיל הילד.
ד. צרכיו המיוחדים של הילד – מצב בריאותי, נפשי וכו'.

 

יודגש כי כל מקרה נבדק לגופו. לא ניתן לקבוע "נוסחה" לפיה יקבעו מזונות באופן מתמטי. ילד שהורגל לרמת חיים גבוהה יחסית והוריו משתכרים היטב, יתכן ויפסקו לו מזונות גבוהים ביותר. לעומת זאת ילד להורים שהכנסותיהם נמוכות מאוד, סביר שיפסקו לו מזונות נמוכים, הקרובים למינימום שקובע המוסד לביטוח לאומי.


הכיצד יש בידי בית המשפט את הכלים לבחון מה גובה ההכנסות של ההורים?

 

לתביעת מזונות ילדים ולכתב ההגנה המוגש ביחד לתביעת מזונות בבית משפט לענייני משפחה חובה לצרף טופס "הרצאת פרטים בתביעת מזונות". לטופס זה יש לצרף 12 תלושי משכורת אחרונים וכן לפרט את כל הנכסים – החובות והזכויות כולל פירוט חשבונות בנק, מכונית, גודל הדירה וכיוצ'ב.


מהם צרכים הכרחיים?

 

"צרכים הכרחיים" כוללים הוצאות כלכלה, ביגוד והנעלה, חלק מהוצאות חינוך וחלק מהוצאות הדיור. צרכים אלה זהים לעשיר ולעני. גובהם של צרכים הכרחיים אלה עומד כיום על סכום של כ- 1,300-1,400ש"ח לחודש לכל ילד. לצרכים אלו יכולים להתווסף צרכים ספציפיים כמו: הוצאות רפואיות, חוגים, טיפולים פסיכולוגיים, וכו'.
 

מה גובה המזונות בזמן שירות צבאי, או שירות לאומי?


ההלכה שנקבעה בפסיקת בתי המשפט הינה, כי לגבי המשרתים בשרות חובה, יש לשלם 1/3 מהסכום שנקבע כמזונות לקטין עד גיל 18.
לאחרונה, מתקיימים הליכי חקיקה אשר יסדירו חובת תשלום מזונות מעבר לגיל 18 במהלך השירות הצבאי. מנגד, בהחלט יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב, או האם, אינו מן המשופרים, או אם יסתבר כי החייל עובד, או בעל הכנסות מרכוש.

 

מה קורה במצב בו ישנה משמורת משותפת להורים?

 

שיעור הפחתת המזונות לאב במקרים של משמורת משותפת, הוא בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחויב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורת האם.
יחד עם זאת, הוצאות המדור – שכר דירה וארנונה - החלות על האב, אינן פוחתות אך בשל העובדה שהקטינים נמצאים במשמורת משותפת.
שיעור ההפחתה יקבע בכל מקרה לפי נסיבותיו, תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים, רמת החיים לה הורגלו הקטינים, צרכי הקטינים ועוד.
אולם, יש לשים לב, כי טובת הקטינים לא תיפגע רק מאחר והילדים נמצאים במשמורת משותפת של הוריהם.

 

האם ניתן, ואם כן מתי, לשנות פסק דין הקובע מזונות ילדים?

 

הלכה היא כי פסק דין למזונות לעולם אינו סופי, וניתן לפתוח אותו מחדש בשל שינוי נסיבות מהותי. פסק דין למזונות צופה מטבעו פני עתיד. רק שינוי משמעותי מהותי יצדיק פנייה מחודשת לבית המשפט, בתביעה להגדלת מזונות קטינים.

 

על התובע נטל ההוכחה בעניין הנסיבות שהשתנו.

 

שינוי נסיבות מהותי יכול להיות בשינוי כלכלי קיצוני אצל אחד מבני הזוג, מחלה קשה, או פגיעה גופנית של אחד מבני הזוג, או של אחד הילדים, נישואין חדשים של אחד מבני הזוג, ילדים נוספים שנולדו לאחד מבני הזוג וכו'.
יודגש, כי לא בכל מקרה של נישואין מחדש וילדים חדשים שנולדו ייחשבו שינוי נסיבות מהותי, שבגינו יהיה מקום להגשת תביעה לשינוי מזונות. שינוי זה יישקל יחד עם עובדות נוספות על מנת לקבוע, כי אכן היה שינוי מהותי לרעה במצבו הכלכלי של החייב במזונות.

 

השינוי בהרכב המשפחתי הינו בגדר נתון אחד בלבד ממכלול נתונים העומדים בפני בית המשפט כשהוא בוחן את השאלה אם אכן חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את התערבותו החוזרת בקביעת סכום מזונות ילדים.

 

האם ניתן לציין בהסכם סעיף שיפוי, במקרה של הגשת תביעת מזונות מחודשת?


בתי המשפט לענייני משפחה אינם מאשרים סעיפי שיפוי וערבות בהסכמי גירושין. בית המשפט דואג לאינטרסים של הילדים, שאינם צד להסכם הגירושין וקולם לא נשמע.
הסכם שנחתם בין ההורים ובו קיים הסדר לגבי מזונות הילדים, לא מחייב את הקטינים ולכן זכותם של הקטינים להגיש תביעה עצמאית למזונות, למרות שבין ההורים נחתם הסכם בו, כאמור, נדון נושא המזונות.


האם ניתן לוותר על מזונות הקטינים?

 

לעיתים נוצר מצב בו אישה מוותרת במסגרת הסכם הגירושין על מזונותיהם של הקטינים, רק כדי שבעלה יתרצה וייתן לה גט. אין כל משמעות לויתור כזה והוא איננו מחייב את הקטינים.
הקטינים יכולים לאחר הגט להגיש תביעה למזונות נגד אביהם באמצעות אימם כאפוטרופסותם. יש לשים לב שהתביעה  הינה תביעה חדשה למזונות ולא תביעה להגדלת מזונות הטעונה שינוי נסיבות מהותי וזאת מאחר והקטינים עדיין לא דרשו את מזונותיהם מאביהם, אלא האם לכאורה "ויתרה" על זכותם למזונות במסגרת ההסכם והיא לא יכולה לוותר על זכויות הקטינים.
 

האם ניתן לגבות את סכום המזונות מהמוסד לביטוח לאומי?

 

במקרה בו ניתנה החלטה זמנית או פסק דין סופי למזונות, ולא ניתן לגבות את הסכום מן החייב במזונות, כי אז הם יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי, ובלבד שהם עומדים בקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי כמפורט להלן:

א. אישה נשואה לחייב שיש עמה ילד – בין אם פסק הדין למזונות ניתן לזכותה, בין אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד, ובין אם ניתן לזכות שניהם.

ב. אישה נשואה לחייב שאין עימה ילד – אם אין היא מסוגלת לכלכל את עצמה או שהיא בת 60 ומעלה.

ג. אישה שאינה נשואה לחייב ושיש עימה ילד – אם פסק הדין ניתן לזכות הילד בלבד.

ד. אישה שאינה נשואה לחייב ושאין עימה ילד אינה זכאית לדמי מזונות מן הביטוח הלאומי.

ה. ילד שאינו נמצא עם אימו – אם פסק הדין ניתן לזכותו בלבד ואין עיקר החזקתו על חשבון אוצר המדינה או רשות מקומית.

ו. ילד שנמצא עם אביו, ואמו חויבה בתשלום המזונות, יקבל האב את התשלום עבור הילד.

יודגש כי למוסד לביטוח לאומי יש תקרה אותה ישלם כמזונות עבור הקטינים. גם אם מדובר בהרבה קטינים שזכאים לסכום מזונות גבוה יותר, המוסד לביטוח לאומי לא ישלם את סכום המזונות, מעבר לתקרה. התקרה כיום אותה משלם המוסד לביטוח לאומי עבור מזונות הילדים, עומדת על סך של כ- 2,870 ₪.