עירוב הילדים בסכסוך?
לא!
יש להשאיר את הילדים מחוץ לקונפליקט שבין ההורים נקודה וסימן קריאה!
כן, זה מצריך נשיכת שפתיים, אך זה יתרום לבריאותו הנפשית של ילדך, וזה הדבר החשוב באמת!
5 לאוקטובר
אין ספק שזה בהחלט כואב ומייסר מאוד שילדך הרך בשנים מגיע ומשמיץ אותך, לאחר שהוזן באינפורמציה על ידי הצד השני. אין ספק גם שזה ממש עומד על קצה הלשון לפרוס בפניו את המשנה שלך "כדי שהוא ידע את האמת", אך עצרי ואל תעשי זאת!!
אני הייתי עונה ואומרת לו – "חמוד שלי, לא היו צריכים לערב אותך בדברים הללו, כיוון שאתה לא צריך להיות מעורב כלל בעניינים שביני לבין אבא. אבא ואני אנשים מבוגרים ואנחנו נפתור את העניין בעצמנו. מה שחשוב שגם אני וגם אבא אוהבים אותך מאוד".
בעיני זה חמור מאין כמוהו לשתף ולערב ילד, כל ילד, ובכל גיל, בסכסוך שבין ההורים.
יש לאפשר לילדים להישאר נאמנים לשני ההורים ולאהוב אותם.
גם אם רוב הזמן הילדים נמצאים אצל הורה אחד, הם זקוקים לקשרים הדוקים, טובים וקרובים עם ההורה השני והם לא אמורים "לקחת צד".
יש לחסוך מהילדים סבל מיותר ולהימנע באופן חד משמעי מלערב אותם בפרטי הסכסוך שבניכם.
שימוש של ילד "כשופט" שאמור להכריע בין שני ההורים, מי טוב ומי לא, פוגעת בו!!
אין ואסור להשמיץ את בן הזוג באוזני הילדים. לעיתים הורים שמתגרשים נמצאים בעצמם במצוקה והם זקוקים ל"אוזן קשבת", אך זה ממש לא תפקידם של הילדים לשמש אוזן שכזו. על ההורה שבמצוקה למצוא כתף אחרת לבכות עליה, או להסתייע בגורם מקצועי.
הורה שרץ ומספר לילדו כמה "ההורה השני רע", פוגע לא רק בילדו אלא גם בעצמו, כיוון שהוא "הורה מלכלך".
אם ההורה אכן נוהג לא כשורה והוא באמת כל כך גרוע, הילד יבחין בכך בעצמו. אל תזלזלו בחושיו החדים של ילד.
כמו כן הסתה של הילד כנגד ההורה השני לא מועילה והיא עלולה לפעול כבומברנג, מאחר ואותו ילד עלול דווקא לפתח כעס, רתיעה ואפילו שנאה כלפי ההורה המסית.
הורים שמצליחים לא לערב את ילדיהם במחלוקות שבניהם ומשאירים אותם מחוץ לסכסוך, יאפשרו לילדיהם לגדול ולהתפתח על אף הגירושין הכואבים.
לעומת זאת, הורים אשר גוררים את ילדיהם ברפש של הגירושין, מבטיחים כי ילדיהם יסבלו ממצוקות נפשיות ומקשיי התמודדות.
ישנם גורמי מקצוע רבים, אשר יכולים לסייע ביישום נכון של חלוקת האחריות ההורית לאחר הגירושין, תוך שימת דגש על טובתם של ילדים, וזה המקום לערב אותם.