מהי חובת בעל למזונות אשתו?

 

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט – 1959, קובע כי על בעל לזון את אשתו בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו, כל עוד הם נשואים. על יהודים חלים דיני המשפט העברי וחובתו של בעל לזון את אשתו קמה עם ברית הנישואין שלהם, והיא קיימת כל זמן שברית הנישואין לא הותרה.
חובתו של הבעל לספק את צרכי אשתו, קודמת לסיפוק צרכיו שלו וגם אם אין ידו משגת לשלם את מזונותיה, אך האישה  תובעת מזונות מינימום הדרושים לה לקיים אורח חיים סביר, כי אז תהא חובה על בעלה לשלם לאשתו את מזונותיה. 

 

למי הסכמות לקבוע את גובה מזונות האישה?

 

אם הוגשה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה, יקבע בית המשפט לענייני משפחה את גובה המזונות. אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך בה את מזונות אישה, לפני שהאישה הגישה תביעת מזונות אישה לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני תהיה הסמכות לדון במזונות אישה, אם התקיימו מספר תנאים משפטיים.
 

מהו גובה המזונות בו יחויב בעל לאשתו? 

 

גובה סכום המזונות של אישה נקבע על פי רמת החיים בה חיו הצדדים. העיקרון המנחה הוא "עולה עימו ואינה יורדת" – כלומר עם נישואיה של אישה לבעלה ובמהלכן, האישה עולה לרמת החיים בה היא חיה עם בעלה, אך אינה יורדת לרמת חייו של בעלה, אם רמת החיים אותה הוא יכול לספק לה, נמוכה מרמת החיים בה הורגלה לחיות בבית אביה.

סכום מזונות האישה אמור לכסות את כל צרכי האישה – מזון, ביגוד, הנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, כולל שכר דירה או משכנתא, צרכים נשיים, איפור, חוגים, הוצאות רכב, לימודים וכל שאר ההוצאות אותן הוציאה האישה בעת חייהם המשותפים של הצדדים.
חישוב דמי המזונות של האישה מונחה על ידי ארבעה עקרונות מצטברים:
 

1.   צרכים סבירים וממוצעים, על פי החברה והמקום, שבו חיו בני הזוג – מזונות האישה יותאמו למזונות ממוצעים של אדם במקום סביר ויכללו מזון, מדור וכסות.
 

2.  מצבו הכלכלי של הבעל.
 
3.  סיפוק צרכיה של האישה כפי שהייתה רגילה בהם בבית אביה, לפני נישואיה – הבעל חייב לספק לאישה תנאים, שאינם יורדים מרמת החיים בה חיה האישה בבית אביה.
 
4.  מזונות על פי רמת החיים שהאישה הורגלה לה בחייה המשותפים עם בעלה – הבעל מחויב לספק לאשתו מזונות בהתאם לרמת החיים בה חיו בני הזוג טרם הסכסוך.

אולם אם מצבו של הבעל מאפשר רמת חיים גבוהה יותר, חייב הוא לספק את המזונות ברמתם הגבוהה
.

מה קורה במצב בו אישה עובדת?

אם האישה עובדת, רשאי הבעל לדרוש לקזז מתוך סכום המזונות בו הוא חב כמזונותיה, את  הסכום אותו היא משתכרת. במשפט העברי נהוג הכלל: "מעשה ידיה תחת מזונותיה". כך שאם האישה עובדת, הבעל רשאי לטעון, "צאי מעשה ידייך במזונותייך" וכך יקוזז מסכום המזונות בו הוא חייב לשלם לה, את הסכום אותו היא מרוויחה בעצמה.
במידה והאישה משתכרת, אך פחות מדמי המזונות להם היא זקוקה ואשר מגיעים לה, על הבעל יהא להעביר לה את הפרש הסכום המגיע לה לצורכי מזונותיה. 
גם אם הבעל לא ציין במפורש בכתב הגנתו כי האישה עובדת ומשתכרת, בית המשפט מיוזמתו רשאי להעלות טענה זו של קיזוז.
אם לאישה יש נכסים המניבים פירות (כמו דמי שכירות), או הכנסות מקצבאות וכו', בית המשפט יתחשב גם בכך בפסיקת סכום מזונותיה. אולם בית המשפט לא יקזז מסכום המזונות את הנכסים עצמם, המהווים "נכסי מלוג" השייכים לאישה.
 

האם בעל יכול לדרוש מאישה לצאת לעבוד, כדי שלא יחויב במזונותיה?

 

הכלל הבסיסי הוא שאישה אינה חייבת לעבוד ואין להתייחס לפוטנציאל ההשתכרות שלה, אלא במקרים נדירים. בתי המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני התחשבו בפוטנציאל ההשתכרות של האישה, כאשר האישה הינה בעלת מקצוע שעבדה במשך שנים רבות, ילדי הצדדים בגרו, ועיתותיה בידיה, או במקרים של נישואין קצרים מאוד. במקרה בו אישה לא עבדה שנים רבות – לא ניתן לחייב אותה לצאת ולעבוד.

 מתי מאבדת האישה את זכותה למזונות?

ישנם מספר מקרים, שלא מהווים רשימה סגורה, בהם עלולה אישה לאבד את זכותה למזונות.
עם זאת, יודגש כי ישנם פערים בעניין זה בין פסיקה של בית הדין רבני לבין בית המשפט לענייני משפחה.

 

1. אישה נואפת - – "זנתה תחתיו"

אם אישה זנתה תחת בעלה, ויש לבעל ראיות ברורות ומוצקות לכך, היא עלולה לאבד את זכותה למזונות מבעלה. אולם יש צורך בראיות ברורות וכבדות משקל ולא די בראיה אחת. 
עם זאת, בשנים האחרונות, ולאור חקיקת חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו", ישמו בתי המשפט את עיקרון השוויון וקבעו שאם גם הבעל ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת בזמן הנישואין, לא יוכל הוא לטעון לאחר מכן כי האישה זנתה תחתיו ולכן אין היא זכאית עוד למזונות. 

 

2."אישה מורדת" – אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה 

אישה יכולה להיות "מורדת", כיוון שאינה מוכנה לקיים עם בעלה יחסים אינטימיים, מבלי שיש לה כל טענה נגדו, או היא יכולה להיות "מורדת" בעודה מעלה טענות המצדיקות אי קיום יחסי אישות עם בעלה. בשני המקרים היא עלולה לאבד את זכותה למזונות. אולם, קיים הבדל בגישות בין בית הדין הרבני ובין בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לכך. בית המשפט לענייני משפחה יכול בהחלט לפסוק לה מזונות-אישה גם אם היא אישה "מורדת", בנסיבות בהן בית הדין ישלול ממנה מזונות אלו.

 

3. "אישה מעין מורדת" - שעזבה את הבית

 אם אישה עזבה את הבית ללא עילה המצדיקה זאת, היא עלולה לאבד את זכותה למזונות. אם העילה לעזיבת הבית מוצדקת, כך שבגינה לא ניתן היה לקיים חיים תקינים וסבירים עם בעלה, היא לא תאבד את זכותה למזונות אישה. יש הבדל בין גישת בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. בית הדין הרבני ידרוש רמת הוכחה גבוהה יותר ונוקשה יותר, כדי להצדיק מתן מזונות אישה בנסיבות של עזיבת אישה את הבית.

 

 4. אי קיום מצוות הדת

אישה אשר אינה מקיימת את מצוות הדת ופוגעת בחיי בני הזוג, עלולה להפסיד את מזונותיה. גם אישה אשר מונעת מבעלה לקיים את מצוות הדת ומביאה אותו לעבור על מצוות הדת,  עלולה להפסיד את מזונותיה. אולם אם בעל לא מקיים בעצמו את מצוות הדת, לא תעמוד לו טענה זו, שוב, בשל עיקרון ההדדיות כמפורט לעיל. 

 

5. אישה עובדת

על פי ההלכה, אישה פטורה מעבודה לשם פרנסת המשפחה. אם האישה בכל זאת עובדת, יכול הבעל לטעון, "צאי כי מעשה ידייך למזונותיך", כלומר שהכנסתה של האישה מעבודה יחשבו בתור דמי מזונות אישה. 
 

 

עד מתי חייב הבעל לשלם מזונות אישה?

 

הבעל חייב להמשיך ולשלם מזונות אישה עד להתרת הנישואין של הצדדים, או עד שניתן פסק דין לגירושין המחייב את האישה להתגרש מהבעל והיא מסרבת לעשות כן.
 

מזונות אישה מחמת היותה מעוכבת

 

במצב בו ניתן פסק דין המחייב בעל ליתן גט לאשתו והוא מסרב ליתן לה גט, ניתן יהיה לחייבו במזונות מעוכבת – כסנקציה שמטרתה לקנוס את הבעל הסרבן, עד שיתרצה וייתן גט לאשתו.
כך שגם אם אישה אינה זכאית למזונות אישה רגילים, באם היא מסורבת גט, היא תהא זכאית למזונות אישה מחמת היותה מעוכבת. במקרה כזה, גם אם לאישה הכנסות או רכוש, הם לא יקוזזו כנגד "מעשה ידיה".